אני גרה בחיפה על ההר. כל הנכדים שלי יודעים שזה "ההר של סבתאעדנה" ושמו "כרמל". לכן בכל פעם שאני נוסעת לעיר או להדר אני אומרת שאני "יורדת העירה". בשבת ירדתי לרח' הנמל, שם מתקיימת התערוכה המכונה ביאנלה. את מרבית האומנות המוצגת בביאנלה אינני מבינה. בכל זאת נראה לי חשוב לצפות בה, כדי להתעדכן בזרם האומנותי העכשוי. כן, חשוב לאנשים בגילי להשאר מעודכנים בזרמי האומנות העכשוויים. יצאתי מהתערוכה וראיתי שגלריית זגגי ופיצלה פתוחה. נכנסתי ואורו עיני. הגלריה מלאה בתמונות מקור של ציירים ישראלים ויש שם תערוכת צפרדעים מאונשות שנעשו בידי אומן בשם עמנואל זוהר. הוקסמתי שהצפרדעים, מהסיפורים עליהן ומהאומנות הישראלית שמובנת לי אם כי כנראה איננה עכשוית. כאשר צופים בעשייה כל כך גאונית מיד משנים מושגים זו איננה "ירידה" העירה זו עליה במעלות הגאונות.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה