יצירתיות

אנחנו מדברים על הרבה אומנים שיצרו בגילאים מבוגרים מאד והצליחו ליצור אומנות נהדרת: פיקאסו, ברנשטיין, זלדה, ואחרים. בכל זאת, האמונה הרווחת היא כזו שאצל אנשים בגיל השלישי יש הפחתה ביצירתיות. ולא היא...
היום אנחנו יודעים שיש עליה ביצירתיות ויש אנשים שרק בגילאים מבוגרים מתחילים בפעילות יצירתית. אנשים מעיזם לבטא מאווים או יצירתיות אומנותית שהיתה בהם ולא היה להם פנאי או העוז להוציאה לפועל. רווחת מאד האמרה: "אני עוד אכתוב ספר אודות..." או " "אצייר את....". כאשר מגיע גיל שאי אפשר לדעת לכמה זמן עשויים דברים להדחות ואם יהיה לנו זמן להגשים אותם, מחליטים בני הגיל השלישי ש"עכשיו זה המועד המתאים" והם מתחילים לכתוב ספרים, לפסל, לצייר ועוד. למעשה כל הגילים היו אמורים לאמר "עכשיו" זה המועד לתת ביטוי ליפה, לאומנותי, לנשמה.

לחשוב בהיר בגיל השלישי

דודתי רשלה נפטרה בגיל 97 ועד יומה האחרון, היתה במיטב שכלה וזכרונה, למרות שבעבר היה נהוג לחשוב שעם התקדמות הגיל יש ירידה בביצועים המנטאליים. כיום ידוע לנו שכל זמן שאדם פעיל הוא שומר על יכולותיו. היכולות  נשמרות אלא שיש ירידה במהירויות הביצוע ו/או התגובה.


אבדן חלקי של הזיכרון הוא אחד מהסממנים של זקנה. הבדיחה מספרת על חולה קשיש שבא לרופא ואמר "דוקטור אני מרגיש שיש לי בעיה עם הזכרון". שאל הרופא "מה הבעיה עם הזכרון?" "על איזו בעיה אתה שואל?"

בניגוד למרבית איברי הגוף האחרים, המתבלים עם השימוש ועם השנים, המוח מתחדש כאשר מפעילים אותו. השינויים השכיחים בזיכרון הנוצרים עם הגיל הם האטה בתהליכי הזכירה, ירידה בכושר הריכוז וירידה ביעילות העיבוד של מידע חדש, בפרט במטלות מורכבות. "לכל אדם קצב שינוי בזיכרון אישי משלו, השינויים מתחילים אצל אנשים שונים בגילאים שונים", קצב השינויים בזיכרון והמהות שלהם תלויים בנתונים גנטיים של האדם אך גם בהתנהגות ובסביבה בה הוא חיי.

גורמים המשפיעים לטובה על הזיכרון הם תנאים פיזיים ונפשיים שיש לנו שליטה עליהם. מבחינה פיזית, בריאות גופנית טובה, פעילות גופנית שוטפת, תזונה נכונה ושתייה משפיעים בצורה חיובית על הזיכרון בגיל השלישי. אך לא רק גורמים פיזיים משפיעים על הזיכרון, מצב רגשי תקין, אופטימיות והומור מחזקים את הזיכרון. דיכאון, מתח ולחצים משפיעים עליו לרעה. רמת פעילות קוגניטיבית שוטפת, מומחיות בתחום עיסוק וחיים בסביבות מאתגרות גם הם יכולים לתרום לשיפור הזיכרון.
אז כדאי לזכור שתזונה נכונה, שתיה מרובה, מצב רוח טוב ופעילות קוגניטיבית (ברידג', תשבצים, משחקים, פעילות אומנותית), ישמרו את החשיבה והזכירה עד היום האחרון.

התעדכנות וצפרדעים

אני גרה בחיפה על ההר. כל הנכדים שלי יודעים שזה "ההר של סבתאעדנה" ושמו "כרמל". לכן בכל פעם שאני נוסעת לעיר או להדר אני אומרת שאני "יורדת העירה". בשבת ירדתי לרח' הנמל, שם מתקיימת התערוכה המכונה ביאנלה. את מרבית האומנות המוצגת בביאנלה אינני מבינה. בכל זאת נראה לי חשוב לצפות בה, כדי להתעדכן בזרם האומנותי העכשוי. כן, חשוב לאנשים בגילי להשאר מעודכנים בזרמי האומנות העכשוויים. יצאתי מהתערוכה וראיתי שגלריית זגגי ופיצלה פתוחה. נכנסתי ואורו עיני. הגלריה מלאה בתמונות מקור של ציירים ישראלים ויש שם תערוכת צפרדעים מאונשות שנעשו בידי אומן בשם עמנואל זוהר. הוקסמתי שהצפרדעים, מהסיפורים עליהן ומהאומנות הישראלית שמובנת לי אם כי כנראה איננה עכשוית. כאשר צופים בעשייה כל כך גאונית מיד משנים מושגים זו איננה "ירידה" העירה זו עליה במעלות הגאונות.

מיניות בגיל השלישי

כשאנחנו נפגשים עם חברים מהגיל השלישי, בדרך כלל השיחה מתחילה בדיבורים על מחלות, תרופות וחברים שנפטרו. זה בדיוק המעמד שבו אני אוהבת להגיד "בואו נדבר על זיונים ולא על מחלות". תמיד יהיה מי שיגיד "אני לא זוכר על מה את מדברת", או "מה זה סקס?"
אנשים רבים אינם מאמינים בקיומם של חיי מין בבגרות המאוחרת. אלא שבפועל, נמצא כי אמונה זו אינה נכונה במלואה. תדירות יחסי המין בקרב מבוגרים שבריאותם לקויה נמוכה, וכ-15% מהגברים בגיל 70 (לעומת 5% בגיל המעבר) סובלים מאימפוטנציה. יחד עם זאת, רק רבע מהגברים בגילאי 66-70 אינם מקיימים יחסי מין, כמחציתם מקיימים יחסי מין פעם בחודש, רבע מהם- פעם בשבוע וכ-2%- פעמיים בשבוע. אצל נשים, לעומת זאת, נמצאה נמצא כי שלש מכל ארבע אינן מקיימות יחסי מין, 16% קיימו יחסי מין פעם בחודש ו-10%- פעם בשבוע.  בגיל השלישי יש למבוגרים זמן, ילדים אינם "מתנחלים" במיטה שלהם, יש אפשרות לאינטימיות גם בשעות אחרות מאשר ערב או לילה (עדיף בבוקר), ואפשר לקיים חיי מין מהנים מאד ומספקים מאד. חשק בודאי קיים כל זמן שיש זוגיות טובה וכל זמן שאדם חי. באופן כללי, נמצא כי דפוס הפעילות המינית בבגרות המאוחרת מהווה המשך לדפוס המיניות בגילאים מוקדמים יותר: אנשים שנהנו ממין לאורך כל חייהם ימשיכו ליהנות ממנו גם בבגרותם המאוחרת.

נעורי נצח - אנטי אג'ינג

כמעט בכל תרבות רוצה האדם לזכות בנעורי נצח. רצון זה הוליד את המצב שכמעט בכל תרבות קיימים משלים ואגדות עם על גיבורים אשר זכו או ניסו להשיג נעורי נצח- גוף בריא שאינו מתעייף, מזדקן או משתנה; מפיסטו מסמל את הבלתי משתנה, את האדם שזוכה בנעורי נצח ו"משלם" עבורם בהסכם עם השטן.
תעשייה שלמה מתפרנסת מרצונם של אנשים להשאר צעירים לנצח. רופאים פלסטיקאים, קוסמטיקאיות, תעשיית משחות וקרמים, ויטמינים, שיקויים ותכשירים.
האומנם? ניתן להיות צעירים לנצח? האם כל התעשייה באמת עוזרת?
דודה שלי נהגה לומר על תכשיר ויטמינים מסויים שנמכר למבוגרים שזה תכשיר מצויין, הוא עוזר מאד ליצרן להרוויח הרבה כסף. אני כמו שאמרה בריג'יט ברדו, הרווחתי כל קמט שיש לי - ביושר. אינני רוצה לוותר עליו. מי אמר שפנים זקנות אינן יפות?
מי אמר שמה שאתם רואים מבחוץ משקף את מה שאני מרגישה?
ג'טה לוקה זיכרה לברכה נהגה להסתובב ברחבי הארץ ולספר את סיפורה של זקנה שבתוך תוכה שוכנת ילדה. הילדה שהיא הדימוי ששוכן בגוף שנראה זקן כלפי חוץ ובעצם מטעה את הרואה אותו, מפני שהתחושות, המחשבות והזכרונות הם צעירים. מי שהיה רזה חושב עד סוף ימיו כ"רזה". מי שהיה שמן חושב גם אחרי הדיאטה כ"שמן"., ומי שהיה צעיר ויפה חושב צעיר ורואה במראה "צעיר" ויפה.

איכות חיים בגיל השלישי - עדיפה

בכל תרבות מספרים סיפורים על נעורי נצח. האדם שחי מבלי שישתנה, מבלי שהזמן יתן אותותיו בגופו, בבריאותו, בפניו. אדם שאיננו צריך לקבל או להתעמת עם העובדה שחיו עומדים להסתיים. הסיפורים מצביעים על הצפייה, הרצון שבעצם איננו ניתן למימוש.

בגיל השלישי אדם עומד בפני העובדה שגופו מזדקן, משתנה. יש הפחתה ביכולות חושיות: שמיעה, ראיה, טעמים של אוכל, רגישות לכאב (רואים לפעמים מכות וחבלות על אנשים זקנים, שהם אינם יודעים כיצד זה היגיע אליהם).
רואים קמטים, רפיון שרירים, הפחתה בכמות השיער ובחיותו, שינויי צורה של הגוף,

החיים המודרניים מאלילים את הנעורים, את "יפי הבלורית והתואר".
תעשייה שלמה מתפרנסת מהמצב בו מחד אדם רוצה לשמור על הנעורים וללגום מאותו מעיין נעורים שיתן לו חיי נצח, ומאידך עליו להשלים עם המציאות. יש טיפולי הצערה, ניתוחים, תכישירים, ויטמינים, קרמים ותעשיית קוסמטיקה של משחות שאמורות ל"גהץ" את הקמטים, למלא אותם ולהחזיר את מראה הנעורים. מלבד העובדה החשובה שתעשייה זו מעניקה אשלייה מתוקה למשתמשים ומפרנסת כל כך הרבה אנשים, כנראה שאיננה מעניקה נעורי נצח למשתמשים בה.

בני הגיל השלישי שמקבלים את היותם במסלול חיים טבעי, בדומה לסיפורו של טולסטוי "מותו של איוון איליץ'", מבינים שיש יופי בגיל המבוגר שהקמטים וכל מה שבא איתם מצביע על אופי , על ניסיון, על יכולות ודרך שהושגו. אנשים אלה עושים את חייהם לאיכותיים ומלאי שמחה. הם מתעמלים, אוכלים בריא, מבלים בארועי תרבות ונהנים מהמשפחה ומפירות השגיהם.

•"אדם זקן-מה יש לו בחייו?"

שואל דוד אבידן בשירו 'אדם זקן', אריקסון'בשונה מתאורטיקנים אחרים, הניח כי בכל שלב משלבי החיים מתמודד האדם עם קונפליקט התפתחותי ולפיכך מתפתח ומשתנה. גישתו של אריקסון הולמת את התפיסה המקובלת היום, על פיה גם בגיל הזקנה מתפתח האדם וניצב בפני משימות התפתחותיות. פעם היו אומרים שבגילאי זיקנה אדם מבליט ומעצים תכונות מסויימות אותן היצליח להסתיר בשנים קודמות. בהתאם לגישה זו, מבחינים אנשי מקצוע בין זקנה המלווה בבריאות נפשית לזקנה שאינה מלווה בה. מאחר ובאופן טבעי מלווה הזקנה בשינויים רבים, הן מבחינה פיסיולוגית, קוגניטיבית, נפשית, חברתית והתנהגותית, מוגדרת בריאות נפשית בזקנה כיכולתו של הזקן להתמודד עם המציאות המשתנה. התמודדות כזו תוביל לתשובה מפורטת ומלאה לשאלתו של דוד אבידן.

הזדמנות

כ- 800 אלף איש במדינת ישראל משתייכים לגיל השלישי, מספר שעולה בכל שנה ב - 7-9%. כשאנחנו אומרים הגיל השלישי אנחנו מדברים לא רק על כמות גדולה מאד של אזרחים, אלא אנחנו מתכוונים בעצם ל-3 קבוצות שונות:
קבוצה ראשונה = גילאי 55 עד 65 עדיין עובדים, רובם בריאים, השינויים הקוגניטיביים, הפסיכולוגיים והחברתיים הם בתחילת התרחשותם, חלקם עוד לא הצטרפו לקבוצת הסבאים והם רואים עצמם עדיין, שייכים לקבוצה שנמצאת ב"מרוץ להצלחה".
קבוצה שניה - גילאי 66 עד 75 על סף פרישה מעבודה, רובם כבר בעיצומם של שינויי הגיל השלישי והם סבים וסבתות מסורים.
קבוצה שלישית - גילאי 76 והלאה. אנשים בעיצומה של זיקנה, סבאות וסבתאות, כשחלקם עוברים למצב של קבלת הגיל והמצב.
אנשי מקצוע רבים עסוקים בגילאים צעירים בינקות, ילדות, התבגרות ואיש כמעט שאיננו עוסק בגיל השלישי. למרות שמגיל 55 עד סוף החיים יש הרבה יותר שנים, יותר אנשים ויותר מה לעשות.